להדליק נר

הרב יניב חניא
יחאיירתשעג28/04/2013

שאלה:

מה העניין "להדליק נר" ? מה זה עושה? (נניח ביום הילולה, או סתם ככה כשרוצים הצלחה במשהו? לא מכירה את זה ומבקשת לדעת מה העניין בזה? תודה

תשובה:

בספרות הרוחנית יש קשר בין נר, מרות ואש לנשמה. הביטוי הידוע ביותר הוא "נר השם נשמת אדם", אבל יש עוד הרבה. האש מבטאת משהו רוחני שרוצה לעלות כלפי מעלה ובכל זאת אחוז במשהו גשמי.
לכן, הפך למקובל עם השנים שמדליקים נרות לעילוי נשמה, לזכות נשמות וכו'... האש היא מין סוג של קשר בין העולם הזה הגשמי ועולם רוחני יותר. ישנן קהילות רבות שבהן מדליקים נר במקומו של החזן בזמן התפילה.
נושא נוסף קשור להדלקה למאור, שפעם היתה סעיף חשוב בהוצאות של כל מקום רוחני ואנשים נהגו לנדוב ולנדור לטובת מקום מסויים לנר למאור ולהארתו.
ממילא נהוג להאמין שהדלקת נר לטובת נשמה גורמת לעילוי לנשמה באותו זמן ואנשים נוהגים להדליק נרות לעילוי נשמת, לזכות נשמה ועוד. ניתן למצוא למנהג זה הרבה סימוכין גם במקורות קדומים. לעניות דעתי סתם להדליק נר כשרוצים להצליח במשהו זה לא ממש מועיל, מה שצריך זה להדליק את הנר לעילוי נשמת רב גדול (הרבה נוהגים לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס), ולבקש מהקב"ה הצלחה בזכותו.

תשובות נוספות בנושא-

מעשר כספים
לא, מעשר הכספים לא יכול להיות חלק מהתרומות הללו, שהן תקנה נפרדת.
מצד שני, אם ממש קשה להפריש מעשר, בגלל סיבות כלכליות בבית, הרי שיש בהחלט שמתירים להחשיב את המעשר כחלק מרכישת המצוות. כך שבמקרה כזה, אם יש קושי כלכלי, ניתן להחשיב את המצוות כחלק מהמעשר.

האם יש התייחסות לגבי חומרת החטא של זרע לבטלה
לא בדיוק הבנתי את הפרטים בשאלה...

לכאורה לא אמור להיות הבדל בחומרה, אולי בפרטי הפרטים, כי לנשוי יש פת בסלו ובכל זאת הוא חוטא... לעומת רווק שלמעשה אין לו מרגוע בענין. אבל אנילא חושב שבעצם החטא יש הבדלים כאלה בתורה... בכל המקרים והחטאים, החטא הוא סטיה מדרך החיים התקינה, ורק בדיון על "העונש" אוליימצאו סיבות מקילות. כמו שכתוב פעמים רבות לגבי כל מיני מקרים... לא רק במקרה הזה.

לא הבנתי את העניין של מעל לטבע

שופר של דישון

השופר צריך להיות עשוי מקרן של חיה טהורה, מה שפוסל את כל החיות הלא טהורות. כמו כן שופר של פרה פסול בגלל שתי סיבות בחז"ל- שהוא לא ניתן לעיבוד בצורה נכונה ושהוא מזכיר ח"ו את חטא העגל.
שאר השופרות העשוים מכל מיני בהמות מותרים, אבל נהגו להדר לקחת שופר של איל.
בכל מקרה, העדה התימנית נוהגת מאז ומעולם לקחת שופר של דישון (נדמה לי שהיום אנחנו קוראים לזה אנטילופה), ולתקוע בו ולזה וודאי כשר...

גילגול נשמות
1. אני לא יודע, מדובר על דברים שעד שלא יקרו לא נדע איך הם קורים... אולי כל הגופים יקומו... 2. כן, בטח, זה כתוב בהמון ספרים.

לרב יניב שלום.
אף אחד לא קורא, כדי להיכנס לדף הזה (שבו רואים את השאלות) צריך סיסמא.

לימוד גמרא בעזרת אמצעים
זו שאלה טובה, שאני חושב עליה הרבה.
אחרי ההקדשמה שבה אומר שהדברים הללו נפלאים, מועילים מאוד וטובים מאוד כדי לקרב את עם ישראל לתורה.

אני חושב שצריך לחלק את התשובה לשניים-
למי שלא לומד גמרא כ"דרך חיים", שלמי שמאוד מתקשה בהבנת הגמרא, מי שהדברים שם נראים לו סתומים, או מי שהזמן בים שלו פשוט לא מספיק לשעות של לימוד- הדברים הללו באמת הם הבחירה הראשונה. זו דרך נפלאה ללמוד לבד, למרות שאין זמן, להתקדם, לראותאת דברי חכמים ולהבין אותם ולתת רקע למי שאין.

למי שהוא מבין בעצמו, ויכול ללמוד גמרא ובטח לאברכים או לרבנים, יש בלימוד כזה קצת בעיה. כי הקושי בלימוד המגרא הוא חלק מהדרך. הוא חלק מהעניין. הגמרא כתובה כמו שהיא כתובה (כל התורה שבעל פה, לא רק הגמרא), לא רק בגלל "תנאים הסטוריים", אלא גם בגלל שההתחבטות, היכולת להבין אחרת, לשאול, לענות, להתקשות, להתחבט, היא חלק מהעניין. תורה שבעל פה כשמה כן היא, מטרתה שאנשים ישננו אותה ויעבירו אותה בעל פה, עם המחשבות הפרטיות שלהם. וזה חלק מהסיבה שזה נכתב כך.

פעמים רבות, כשלומדים עם "עזרים", כפי שאתה מכנה אותם, יש בזה משום סידור של הדרך. סלילה מדוייקת מידי של ההבנה (וכך יוצא לי פעמים רבות כשאני רואה פירושים כאלה, נניח בקהתי, שאני חושב שבהחלט היה אפשר להסביר אחרת)... ופחות מקום להסברים ולהבנות אישיות.

יש בכך גם חיסכון גדול מידי של ה"עמל" וההתחבטות שכמו שכתבתי הם חלק מהעניין.

כך שאני חושב שבשביל "תלמוד תורה בהמון", זו דרך נפלאה ומועילה. אבל למי שרוצה באמת באמת להתקדם בלימוד גמרא, עדיף להתחבט, לא להבין כלום ולאט לאט לפלס דרך עצמאית בלימוד.

עוד תוכן בשורש